שביל מהצד - נתן ירימי

שְׁבִיל מֵהַצַּד ניגש ישר לחיבור

בַּיִת

| קְצָת עָלַי

| מִפְגָּשִׁים וְסַדְנָאוֹת

| חֲנוּת

תּוֹכֶן וְהַשְׁרָאָה

| צוֹר קֶשֶׁר

הכמיהה למילוי הצרכים היסודיים בתוכינו

הכמיהה למילוי הצרכים
היסודיים בתוכינו

נתן פה אתה צריך לכתוב פוסט...

הכמיהה למילוי הצרכיםש היסודיים שבתוכינו

רוב האנושות מחפשת מתוך מקום \לא מודע\ שמתלבש כ\מודע\ להיאחז

בכל מי או מה שמכריז שהוא מעניק -

1\. חום , ביטחון , אהבה , נראות

2\. זהות , שייכות , משמעות

3\. ריפוי

4\. מזור לתחושת החוסר העמוקה הקיומית האנושית שבכל אחד מאיתנו במינונים שונים

5\. סיפור שעושה סדר בהבנת החיים ומשמעות האנושות

אלו חמשת הצרכים הכי קיומים של בני האדם.

הם צרכים הגיונים ובריאים מאוד.

אך ברגע שמאזן ההישענות עליהם תלוי במזינים חיצוניים יותר מההזנה הפנימית שבתוכינו

ויש פעמים שאנשים בהישענות טוטאלית על מזינים חיצוניים(כמו לדוגמא התמסרות טוטאלית לתורה/שיטה/סמכות/אדם/קהילה כזאתי או אחרת)

עולה הסיכוי להיכנס למצב של פסיכוזה רוחנית/תודעתית/נפשית

שמבחוץ לא בהכרח ניתן לזהות שמי שמולנו בפסיכוזה הזאת

ההגדרה שלי לפסיכוזה

היא איבוד החירות התודעתית,החשיבה העצמאית ביקורתית,העצמאות הרגשית,הצבת הגבולות,היכולת להיות הקרקע השפויה והמרפאת של עצמי,כושר הבחנה העמוק והאוניברסלי בין טוב לרע,ניתוק מהידיעה הפנימית,ניתוק מהאינטואיציה תחושות הגוף והנפש שמעבירים לנו בכל רגע נתון המון נתונים חשובים של תפיסת המציאות שלנו,איבוד הביטחון העצמי הטבעי הבריא,חוסר היכולת לקבל את השונה,ניתוק מאנושיות בריאה,מסירת כוח הבחירה,התודעה וההשקפה האישית שלנו לגורמים חיצוניים בניהם גם-אלוהים. בציורים שונים מעוותים שמספרים לנו עליו ,פחד להיות מחוץ לתבניות התרבותיות שהוסללנו

(המאפיינים שכתבתי נוכחים אצל כמעט כל אחד מאיתנו כולל אני.

כל מי שגדל בהסללה תרבותית מסויימת.

כל מי שמתמודד עם טראומות.

וזה מה שחשוב לי לעורר

שרוב האנושות הנורמטיבית נמצאת בפסיכוזה ולא מודעים לזה..)

כדי להינצל ממצב של פסיכוזה

על האדם צריך להיות היכולת לשהות בעצמאות מול הריק הקיומי בלי להישען כמעט על שום דבר

ובעצמו ליישב ולהזין את צורכי הנפש היסודיים שאליהם הוא כמהה(אלה שכתבתי למעלה)

מתוך עצמאות זו , האינטרקצייה וההישענות עם העולם החיצוני שמלא באמיתות וסיפורים שונים ומגוונים תהיה מאוזנת יותר

רוב האנושות מחפשת מתוך מקום לא מודע שמתלבש כ\מודע\ להיאחז

3\. ריפוי

ההגדרה שלי לפסיכוזה

היא איבוד החירות התודעתית,החשיבה העצמאית ביקורתית,העצמאות הרגשית,הצבת הגבולות,היכולת להיות הקרקע השפויה והמרפאת של עצמי,כושר הבחנה העמוק והאוניברסלי בין טוב לרע,ניתוק מהידיעה הפנימית,ניתוק מהאינטואיציה תחושות הגוף והנפש שמעבירים לנו בכל רגע נתון המון נתונים חשובים של תפיסת המציאות שלנו,איבוד הביטחון העצמי הטבעי הבריא,חוסר היכולת לקבל את השונה,ניתוק מאנושיות בריאה,מסירת כוח הבחירה,התודעה וההשקפה האישית שלנו לגורמים חיצוניים בניהם גם-אלוהים. בציורים שונים מעוותים שמספרים לנו עליו ,פחד להיות מחוץ לתבניות התרבותיות שהוסללנו.

וזה מה שחשוב לי לעורר

נהיגה בזמן עייפות מסוכנת מפני שהגוף והמוח אינם פועלים באותה חדות כמו במצב ערני. זמן התגובה מתארך, הריכוז נפגע, והיכולת להבחין בסכנות קטנות בכביש יורדת. נהג עייף עלול לפספס רמזור, לסטות מנתיב או להגיב מאוחר לבלימה פתאומית של רכב לפניו, במיוחד בלילה, בנסיעות ארוכות ובכבישים חדגוניים. גם כאשר נדמה שהדרך מוכרת ופשוטה מאוד.

עייפות גם יוצרת תחושת ביטחון מטעה. אדם יכול לחשוב שהוא עדיין שולט במצב, אף שבפועל הוא מתקשה לעבד מידע ולקבל החלטות נכונות. לעיתים מתרחשים רגעים קצרים של הירדמות, אפילו לשניות ספורות. במהירות גבוהה, כמה שניות כאלה מספיקות כדי לעבור מרחק רב בלי שליטה אמיתית ברכב ובלי יכולת לתקן טעות.

קפה, מוזיקה חזקה או פתיחת חלון אינם פותרים עייפות עמוקה. הם עשויים לעורר לזמן קצר, אך אינם מחליפים שינה. כאשר מופיעים פיהוקים חוזרים, עיניים כבדות, קושי לזכור את הקילומטרים האחרונים או סטייה קלה מהנתיב, צריך להבין שהמשך הנסיעה כבר אינו בטוח, לעצור במקום מתאים ולא לנסות למשוך עוד קצת.

הבחירה הנכונה היא לעצור, לנוח, להחליף נהג או לדחות את הנסיעה. עדיף להגיע מאוחר מאשר לא להגיע כלל. אחריות על הכביש אינה נוגעת רק לנהג, אלא גם לנוסעים, להולכי רגל ולנהגים אחרים. מנוחה לפני נהיגה היא פעולה פשוטה שיכולה להציל חיים, למנוע תאונה קשה ולהשאיר את כולם בטוחים בדרך.

הקודם המסע אל השקט נתן ירימיחזרה הבא מאמר 2

שערים - בית דיגיטלי לסיפור שלך

פיתוח אתר ותוכן: הסטודיו של נעם

Facebook YouTube

ניהול תוכן